ריקוד הלב וריקוד הנשמה על הספר של כוכבה סרנגה "האישה האחרת" מאת יהודית מליק-שירן*

ריקוד הלב וריקוד הנשמה
מחול החיים [צילום: AP]

ספר השירים "האישה האחרת" הוא ספר רווי תחושות נסתרות ויצרים, חלקם מיניים באופן מובהק, הלוקחים את הקורא לאזורים האפורים באישיות, כאלה שקצת קשה לגעת בהם  במידה רבה זו גם ההתמודדות של הכותבת כוכבה סרנגה החווה את חייה כתלם שבו אין הרבה מקום לאומץ, העזה ולקיחת סיכונים

▪  ▪  ▪
שני רקדנים מובילים את הספר הזה "האישה האחרת" לדואט בשני קולות. קול הציור וקול השירה. על בימת האמנות יש רקדן מוביל "הציור" ורקדנית מובלת "השירה." שניהם מחוללים ביחד זה מול זו ואף לחוד, זה לצד זו את מחול החיים. ואיך נראה אותו ריקוד לעיני הקוראים או הצופים? הריקוד נראה בתנועה מעגלית "לִפְעָמִים הַמִּלִּים יְכוֹלוֹת לְהִכָּתֵב/ לִפְעָמִים רִשׁוּמִים יְכוֹלִים לְהִצְטַיֵּר…. קַוֵּי אֹרֶךְ, קַוֵּי רֹחַב מַעְגָּלִיִּים "(עמ'64). ואיזו שפה מְתקשרת בין השניים"? אֲנִי מְצַיֶּרֶת בִּשְׁבִיל לָדַעַת/ אֶת נַפְשִׁי הַהוֹמָה…מִתְחַבֶּרֶת מְחוּבֶּרֶת לַשַּׁרְשֶׁרֶת D.N.A מְחַיֶּכֶת. הַצִּיּוּר הוּא לִי כְּאֲוִיר לִנְּשִׁימָה "(עמ'60). ובשיר אחר " הָיוּ לִי הֲמוֹן אוֹתִיּוֹת / הֵכַנְתִּי אוֹתָן בְּשׁוּרוֹת סְדוּרוֹת/כְּמוֹ רְשִׁימַת מַטָּלוֹת מְחַיְּבוֹת….רָצִיתִי כָּל כָּךְ אוֹתָן לְשַׁחְרֵר/ לָתֵת לָהֵן כִּוּוּן אַחֵר וְזָנִיחַ/ אַךְ הֵן אֲצוּרוֹת בְּתוֹכִי עַל סוֹגָר וּבָרִיחַ "(עמ'59).

לדיאלוג דרושים שניים הבוראים מציאות של הוויה. "בֵּין חֶבְלֵי הַלֵּדָה/ הַנָּעִים בְּרוּחַ הַמּוּזָה / הָלוֹךְ וָשׁוֹב/ בְּחַדְרֵי הַחֲדָרִים שֶׁל הַלֵּב "(עמ'57). לא בהכרח מציאות דמיונית, שיש לה מקום לדואט בשניים. בבימת המחול הזאת " יֵשׁ לִי חָבֵר דִּמְיוֹנִי/ שֶׁבָּא וּמְבַקֵּר רַק אוֹתִי/ פּוֹתֵחַ לִי פֶּתַח לְעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים/מְקַשֵּׁט לִי אֶת הַדֶּרֶךְ בַּהֲגִיגִים שׁוֹבָבִים."(עמ'55). האמנם זו הוויה דמיונית המחברת בין השניים? לא בהכרח כותבת הדוברת של השירים. " בְּאִי שֶׁל שְׁפִיּוּת/ מוֹצֵאת אֶת עַצְמִי / נוֹסֶקֶת וְדוֹאָה "(עמ'54). ולוּ ניתנה לה האפשרות הייתה יוצאת מגופה עולה על ענן לבן. משייטת לה סביב העולם. בסירה ללא משוטים נעזרת רק ברוח המילים (עמ'52). ושם הייתה בטח מגלה ש" אַתָּה כָּל כָּךְ קָרוֹב אֵלַי/ בָּרִחוּק הֶהָזוּי הַזֶּה/מְטַיֵּל אַתָּה בֵּין הָעֲנָנִים/שָׁט עַל גַּבֵּי סְפִינוֹת אֲוִיר/חוֹצֶהּ יַבָּשׁוֹת וְיָמִים."(עמ'36). ועל בימת מחול החיים רוקדת סולו השירה. "רוֹקֶדֶת לָטִינִי/ נוֹקֶשֶׁת אֶצְבָּעוֹת/כְּבִמְחוֹל שֵׁדִים/ כְּתֵפַיִם נָעוֹת/מְטַלְטְלוֹת/ שָׁדַיִם לְלֹא גְּבוּלוֹת…רוֹקֶדֶת בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה "(עמ'32). אותו אור פנימי חיזר בין השניים והוביל אותם להתפתח זה לצד זו וזו לצד זה.

ההליכה ביחד היא "הָאוֹר שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַגַּעְגּוּע"(עמ'8). "כְּשֶׁתָּבוֹאִי אֵלַי תִּלְבְּשִׁי אֶת עַצְמֵךְ/ לְלֹא מִלִּים / תָּבוֹאִי אֵלַי/ בְּלִי הַסְתָּרַת פָּנִים "(עמ'17). ולגעגוע פנים של אהבה" וְהִיא יוֹשֶׁבֶת מוּלְךָ/ רוֹצָה לְנַשֵּׁק אֶת פָּנֶיךָ/ לְחַבֵּק וּלְהִצָּמֵד "(עמ'18). "אַהֲבָה מִמַּבָּט רִאשׁוֹן זֹאת אוּלַי קְלִישָׁאָה…" (עמ'20) אך בשניהם בוערת תחושת היצירה. שפה היא תקשורת לא רק מילולית, היא שפה של צבעים, תנועות גוף וצלילים וכשהם מתחברים נוצרת הרמוניה קוסמית המשדרת לעולם סובלנות, פתיחות, קבלת האחר והשונה, התחברות לעולם של אהבה. האהבה היא גשר לעולמות קרובים ולעולמות רחוקים. גשר המחבר בין כעסים, כאבים, הבטחות וקשרים פרומים, עוטף אותם באמונה ובתקווה ומחייך אל החיים.

נגיעות לעולם הבמה

הנגיעות במכחול מילים והנגיעות בצבעים המדברים שירה מובילות את הקוראים ואת הצופים בציורי הספר למפגש התאהבות ראשוני. צריך רק מבט אחד " חִבּוּק אֶחָד/ נְגִיעַת יָד אַחַת "(עמ' 47).כדי להתחבר לחמצן המניע את הרגשות לנשום אוויר פסגות. " נוֹגַעַת בַּבַּד הָעֵירֹם/ רוֹשֶׁמֶת בְּעִפָּרוֹן אֶת הַקַּוִּים/ מוֹתַחַת עָלָיו סִימָנִים/ בּוֹדֶקֶת אֶת קַוֵּי הַצְּחוֹק…קַמְטוּטֵי הַחִיּוּךְ בִּקְצֵה הַשְּׂפָתַיִם "(עמ'60). בוראת עולמות יש מאין. בריאה שכזאת היא שפה המוכרת לי מאוד. שפה הנבראת מאותיות בלהט אש נוצרות " שׁוּם צִפּוֹר לֹא מְצַיֶּצֶת/ וְאַף רַכֶּבֶת לֹא מְמַהֶרֶת/ הַתְּנוּעָה עַל פָּנָיו נֶעֱצֶרֶת "(עמ'62). כי המילים בשפתו של המשורר נתפרות בתך נסתר של סודות ורזים בשלל צבעים.

האמנות מציגה בספר הזה נגיעות לעולם הבמה. הבמה עליה מתחוללים בצוותא הציור והשירה, היא בימת ההצגה של החיים. גם הנפש היוצרת מציגה את רבדיה " לִפְעָמִים עַל לוּחַ לִבָּהּ / מְדַמָּה הִיא שַׂחְקָנִים וּמֶלֶךְ מַלְכָּה / מְשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחֲקֵי מִלְחָמָה "(70). בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים שֶׁל אֱלֹהִים/ עוֹמֵד לֵיצַן הֶחָצֵר/ מְרַקֵּד, שָׂמֵחַ וְצוֹהֵל(שם). הנפש היוצרת לובשת צורה ומשתנה בדמויותיה. פעם היא בימאית תאטרון החיים "כָּאן לְפַזֵּר אֶת הָאֹבֶךְ יִהְיֶה עָדִיף." ופעם שחקנית " הִיא כָּאן הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת / בּוֹחֶנֶת אֶת פָּנַי אֶת דְּמוּתִי " ופעם היא מבקרת תאטרון " וַאֲנִי הַמְּבַקֶּרֶת וְהַצּוֹפָה "(עמ' 14).

הספר מאגד בתוכו את הכמיהות לעולם טוב יותר. יש בספר ניגון פנימי המתנגן מתוך היצירה. כמיהה למשחק על במה שאולי עוד תמומש ולא רק במילים כתובות. הניגון הזה מתנגן לקראת ההתחברות של "האני" הדוברת בשירים ויש לה מה לומר. ניגון המתנגן בקצב של החיים ויוצר לא רק טנגו לטיני אלא מקצב מלא של סגנונות שונים. מקצב המחבר את ריקוד הלב עם ריקוד הנשמה. הספר מומלץ לאוהבי השירה, הציור והמשחק על הבמה.

"האישה האחרת" דואט בין יוצרת אחת

"האישה האחרת" הוא ספר שירי ביכורים של הציירת והמשוררת כוכבה סרנגה היוצר דואט מיוחד במינו בין שירים וציורים פרי עטה, הנשזרים זה לצד זה. הספר הוא מסע לגילוי עצמי, קריאה נרגשת לאותה אישה אחרת: "הי, הביטי. זו בעצם אני".

ספר השירים "האישה האחרת" הוא ספר רווי תחושות נסתרות ויצרים, חלקם מיניים באופן מובהק, הלוקחים את הקורא לאזורים האפורים באישיות, כאלה שקצת קשה לגעת בהם. במידה רבה זו גם ההתמודדות של הכותבת כוכבה סרנגה החווה את חייה כתלם שבו אין הרבה מקום לאומץ, העזה ולקיחת סיכונים.

קצת מפתיע לשמוע את זה מאישה שהתחתנה בגיל 18, עסקה רוב חייה באומנות רב תחומית, תמיד בדרכה הייחודית והאמיצה שלה, וכיום סבתא בגיל 48 בלבד. גם היום, נדמה שכל החלטה לגבי חייה ולגבי האומנות שלה, אינה שגרתית בעליל. ספרה החדש הוא דוגמה מובהקת לכך. אלא שמבחינתה, המציאות שהיא חווה שונה בתכלית. ככה זה כשיש שניים… מסתבר.

"יש דברים רבים שלא התנסיתי בהם בשל החלטות שונות שקיבלתי בחיי" היא מסבירה. "יש לי דמיון עשיר לדברים שאני מפנטזת עליהם, דברים שהייתי רוצה להתנסות בהם ובכך להרגיש את החופש האולטימטיבי. הכתיבה עבורי היא חופש מחשבתי שעוזר לי לבטא גם את אותן מחשבות אסורות.

בכל אישה יש אישה האחרת. האישה הזו היא הבימאית של ההצגה. היא מעלה שאלות, מספקת תשובות ולא מפחדת להתמודד עם יצרים ודחפים ומוכנה לכל דבר שיקרה בדרכה. מבחינתי, זה סוג של התבוננות החוצה. השילוב בין הציור לשירה היא הדרך שלי לצלם את המציאות מבחינה ויזואלית ולתת לה פרשנות מילולית שהיא מאוד אישית, כמוסה ופרטית".
ספר השירים "האישה האחרת" הוא יחיד במינו מאחר שהוא מכיל דואט בין ציור וכתיבה, המוביל את עיני הקורא לבימת מחול החיים. מחול שהוא פרץ עז של רגשות המתפרץ באש היצירה האדיר. ההיחשפות לאש היצירה, הן לקורא והן למשוררת עצמה, מזמינה את הקורא להתלוות אל ציורים המדברים שירה ואל שירים המדברים ציור.

"האישה האחרת" – הוצאת 'בת אור', 144 עמודים מחיר: 89 שקל.*הרשימה פורסמה בחדשות מחלקה ראשונה https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-79954-00.html?t=210135

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *