יהודית מליק-שירן הופיעה בחיי בתקופה לא פשוטה. היא הייתה בעצם המלאך היחיד ששמע את זעקתי מבעד לעיתון הקוסמופוליטן שפרסם כתבה עלי ועל ספרי בשם "סודות לבנים".
באותה תקופה הייתי עדיין תחת השפעה של מאורעות קשים שחייתי בחיי. שלהם כילדת אינדיגו ראיתי לעצמי חוויה לחשוף אותם ולגרום להרחבת המודעות בציבור.
אך היחידה שענתה לכתבה באופן אישי, הייתה יהודית. והיא ראתה את הילדה שמסתתרת בתוכי ואת הספר שלי כילד שאותו צריך לגדל ולדאוג לו לחשיפה מתאימה ולקחה אותנו תחת חסותה. לקידום הספר לקידומי כסופרת.
היא ישר עמלה יחד איתי על הפקת אירוע מכובד כמוהו לא זכיתי לפני כן. האירוע שהפקנו יצא לפועל בבית העיתונאים. הערב שילב את החיבור בין הצבע למילים. ציוריי הובאו מתערוכה גדולה שהייתה בקפה תיאטרון הבימה.
לקפה בבית העיתונאים. האירוע כלל ערב ראיונות בו ראיינה יהודית את מיטב האנשים המומחים בנושא ילדי האינדיגו, הספר והאומנות שלי. היום אני בתהליכים של הפקות נוספות הכוללות את הספר שיהפוך לסרט קולנוע בקרוב ויהודית כאחת מהאימהות שאימצו אותי – מקבלת כאן תודה גדולה וחיבוק על הפעילות המבורכת שעשתה עבורי.
