שקיפות
מאת: יהודית מליק- שירן
פורסם בתאריך: 12/11/2010, 12:26 






 

'האם קורה לכם בחיים שלא בא לכם לצאת החוצה מהבית. מן אי-שקט כזה וחוסר עניין מלווים את ההרגשה הזאת. תחושת בטן השאירה אותי בבית. בחור בן שלושים וארבע שהחליט על דעת עצמו לא לצאת בערב שבת ולהכיר פרגיות עסיסיות.
מאז שהתחלתי ללמוד בישול גורמה במלון תדמור בחיפה. אני מתבונן על נשים במושגים של אוכל. אין לי שליטה על זה. שוק חמוץ-מתוק, אני קורא לנערות הפלפל האלה, המרוקאיות שנולדו בארץ. יש בהן אש שממיסה אותי. נבטים מקסיקנים הם מעדן חדש ואנין לנשות המעמד העליון. הן באות לטעום בעיניים ובפה את המאכלים החדשים. לפי בואן אני יודע בוודאות אם המאכל החדש יהיה הצלחה מסחררת או כשלון יתום.
את המרק הכתום של הדלורית אוהבות נשות העסקים. הן עטות עליו כמוצאות שלל אחרי חיפוש רב. את המרק הסגול שבו שטות סירות חצילים זעירות אוהבות הסבתות לבית משפחת ברנר. אלו נשים שאין ירק או פרי שגדל בארץ ולא עבר דרך קדרות המרק שלהן. אלה בלבוסטיות. נשים על-הכיפאק.
ובכל זאת החלטתי לבלות את ערב שבת עם ספר טוב. כבר החזקתי את 'צופן דה-וינצ'י ביד והייתי בדרך לחדרי. צלצול בדלתי התמיה אותי. אני לא מצפה לאף אחד, מלמלתי בלבי. סבתי על עקבי והלכתי לכיוון הדלת. הצצתי בעינית. היה שם בחור שחרחר נאה למדי שהסתכל ימינה ושמאלה. פתחתי את הדלת ושאלתי לחפצו.
"שלום, אני מחפש את מוטי." אמר הבחור הצעיר שאמד את גופי בעניין רב.
"מוטי מתגורר איתי. אבל, הוא נסע לסוף שבוע.. לפלמה דה-מיורקה עם בריז'יט". כשאמרתי את דברי מצאתי את עצמי מתבונן בזוג עיניים מדהימות.
"אני יכול להשאיר לו הודעה. הגעתי לארץ מחופשת עבודה. חשבתי שאמצא אותו. פיספוס שלי. אהיה בארץ ארבעה ימים. ככה יצא לי לראות אותו יום אחד במקום ארבעה. אצטרך לטוס אחר-כך לטוקיו לעבודת דוגמנות".
"בוא כנס. אביא לך דף ועט." הוא נכנס וסקר את הדירה בעיניו. כשהושטתי אליו את הדף והעט מצאתי את עצמי נסחף אל חיוך מזמין למסע מואר אל תוך עיניו. הרגשתי איך איברי נעשים דרוכים. בשעה שכתב למוטי את ההודעה והתכונן לצאת הזמנתי אדם שלא הכרתי להישאר איתי ולספר לי על עצמו. פתאום שכחתי את הספר. מצאתי את עצמי לוגם שארדונה עם אדם זר על השטיח בחדר המגורים. היין חימם את גופי. חשתי הרפיה וליטוף של עיניים צוחקות האופפות אותי בחום. עמיחי הבחור תפס ראש והביא מבר המשקאות בקבוק וויסקי שמוטי ובריז'יט כמעט חיסלו בשבוע שעבר. אני שלא רגיל לשתות אלא עוסק בטעימות לא כל-כך מתלהב משתיית אלכוהול. אין לכם מושג איך האוירה בחדר השתפרה. צחקנו כאילו אנו מכירים שנים. בכלל עמיחי ביקש שאקרא לו עמי כמו שחבריו קוראים לו.
היינו שיכורים. כל פעם סיפרנו בדיחה וצחקנו. הרגשתי שאני נוגע ברגליו של עמי. מזמין אותן לריקוד מתנדנד. לא הצלחנו לעמוד. פתע עמי התחיל לבכות. מצאתי את עצמי מחבק אותו ומלטף את פניו.
"תסתכל לי בעיניים." התייפח.
"למה? מה קרה לא טוב לך כאן? עשיתי משהו שפגע בך?" הוא הנהן בשלילה. מצאתי את עצמי מלטף את פניו מוחה את דמעותיו. מטפל בו כמו ילד קטן. הוקסמתי מסיפוריו על עבודתו בארצות נכר. המפגשים עם דוגמניות צמרת. הריאקציה ביניהם היתה כל-כך מבודדת. חיים של כלב יש לו לדוגמן. אנחנו רואים את הזוהר מסביב. את התמונות המתפרסמות על גבי מגזינים וז'ורנאלים תוצרת חוץ. אך לא יודעים לאיזה סכנות נחשפים דוגמנים כדי לעבוד עשרים וארבע שעות ביממה בתנאים של מזג אויר סוער או חמסין שרבי.
עמי בא למוטי הטייס כי הכיר אותו באחת מהטיסות למקום עבודתו. יצא להם לטוס ככה ארבע פעמים והקשר התהדק ביניהם. עמי ליטף את אצבעותיי. המגע היה לי נעים. לא מוכר. לא מאיים. ממש מרגש. זה התחיל מדגדוג עדין שטיפס לאורך זרועי. שכבנו זה ליד זה על השטיח הסיני של מוטי. ככל שהתקדם תחושה של עונג חפנה אותי. האור מעיניו של עמי סחף אותי אל התערסלות אצבעותיו. הרגשתי שאני נשאב כמו צמא אל כוס מים.
רגלי הגיבו בחופשיות. התמכרתי לעונג הזה שעירסל אותי. אני מוכרח לציין שהיה לי נעים. ידיו של עמי טיילו בגופי. שוטטו בשערות חזי השופע.. לא הרגשתי דחייה. רק סקרנות קוסמית. לשונו של עמי בקעה את שפתי. נשביתי בבושם הנעים שכבש אותי. לשונו התחככה בשלי. גופי עלה וירד. אצבעותיו המיומנות של עמי הסירו את מכנסי הטרנינג שלבשתי והבערה הרקידה אותי אל ריקוד סוער שלא הכרתי קודם. לשונו של עמי טיילה משפתי אל גופי שרקד בקצב משלו. רגלי דרשו תשומת לב מיידית. עמי ידע מה הוא עושה. הוא סחף אותי בעיניו אל מסע לא מוכר ואני הצטרפתי אליו כמו שמובילים סומא. כאשר עינג אותי בלשונו הרגשתי שאני מתעצם לכדי צינור חלול ורב עוצמה. הליקוקים שלו הטריפו אותי. הרגשתי שאין לי שליטה מרוב עונג. הייתי בעמדת ירי כאשר כל הטוב שבי. האיכות הכי טובה שלי מלאה את לועו של עמי. הוא נאנח על השטיח כשהוא מוריד עם הוויסקי את שאריות הזרע שלי בהחלקה מהירה אל תעלת לועו. המאמץ ניכר היטב בגופו. מעולם לא עשיתי אהבה עם גבר. אני חייב לומר, שזו חוויה יוצאת מן הכלל. אחרי שנרגענו קצת. בשבת לפנות בוקר זיינתי את עמי בפי הטבעת. הצעקות שלו מעונג הדהדו ברקותיי. עשיתי לו טוב כמו שהוא עשה לי.
לא יצאנו מהבית במשך השישי שבת. התעלסנו כמו שבחיים לא התעלסנו. עמי אמר שיש לו עבודה גדולה שתתקע אותו באלסקה. וכמו ששנינו יודעים אלסקה היא ארץ קרה. יש בה מזג אויר חורפי כמעט כל השנה. משם יצטרך להופיע ולדגמן באוסטרליה. יש לו חוזה עבודה דרקוני כזה בלי חופשות בארץ. את אמו השתלטנית הוא לא רוצה לפגוש. בגלל החבר המסריח שלה הגיע לדוגמנות. הנבלה אנס אותו במיטתו כשהיה ילד בן עשר. מאז הוא לא יודע מהי אהבת אישה. הוא משקיע את מרצו דרך עיניו המדהימות שעושות לו את כל העבודה. העיניים הירוקות שלו כפני קרקעית הים מושכות ומפתות את המתבונן בהן למסע קוסמי.
זו היתה הפעם הראשונה ששכבתי עם גבר נאה שרצה בי. דרך מראת נפשו נגעתי באינטימיות חושנית שלא ידעתי כמוה. היה לי נעים איתו. לא כעסתי עליו. נהנתי מהמסע הזה ולא ראיתי בו דבר פסול או תועבה. אני בא מבית מסורתי שהיה פוסל ומחמיר עם תאונות החיים האלה. אני מצאתי את השקיפות והשבירות של עמי המתעצם מול עיני והופך למרקם של אהבה. ועמי הוא קרבן של החיים האלה. הוא בורח כל הזמן מאטימותה של אמו שלא ידעה להבחין במצוקתו והעדיפה על בנה את חברה המלח המסריח מהדי אלכוהול ומחמוקיה של אשה שמנה המכורה כמותו אל הטפה המרה.
מצאתי את עצמי מלווה את עמי בשדה התעופה. התנשקנו בלהט. זה בשפתי זה. נשכתי לא בתנוכי אוזניו. הוא נשך לי בשפתי. אצבעותינו חיבקו אלה את אלה. לא יכולתי להסיר את עיני מעיניו. הדמעות שלנו זלגו על הלחיים.
"אני אוהב אותך. אתה מאהב נפלא". שמעתי את עמי כמו ממרחק. חיבקתי את גופו אלי נושם את ריחו בתוכי. קולה של דיילת המודיעין הודיע על טיסתו. לא יכולתי להיפרד ממנו.
"קח משהו ממני." לשונו של עמי מצאה את שלי. מבחינתי זו היתה הנשיקה הארוכה שקיבלתי אי-פעם. התנשפנו אחריה כמו תלמידי תיכון מאוהבים. עמי התנתק ממני עלה בדרגנוע והסתובב אלי:" תזכור שאני אוהב אותך..."עמדתי בקומת הכניסה ועמי עלה לטיסתו. כל מטוס שעובר אני מלווה אותו במבטי.
שלושה חודשים אחרי, השיגרה הפכה לדיירת קבע במעוני. ערב אחד מצאתי מברק על מיטתי:"אני מגיע מחר." לא היה גבול לשמחתי. מיד התחלתי להכין מטעמים נדירים לאהובי. רק המחשבה שאצלול לתוך עיניו עשתה לי טוב. חשתי דגדוג פרפרי באיברי. הגעגוע אליו הטריף אותי. גיליתי שאני דו מיני. נמשך לבנות ובנים באותה עת. לא ראיתי בכך סטיה. תלוי גם איך מסתכלים על זה. גם מוטי הפרטנר שלי לדירה חש לפעמים משיכה עזה לקברניט המשנה שנמצא איתו בטיסה. התחושות של קנאה –אהבה מלוות תמיד את צעדיו. בריז'יט מדליקה אותו והקברניט שלו מטריף אותו. הדילמה הזאת מלווה אותו הרבה זמן. כל עוד הדילמה לא אצלי, אין לי מה לחשוש.
אספתי את עמי משדה התעופה. הרגשתי את עיניו חודרות אלי. מפשיטות אותי. "התגעגעתי אליך, אחי". עיני חייכו אליו כשאחזתי בהגה."לכמה זמן הגעת?"
"באתי לסדנא בתיאטרון טיפולי". הסתכלתי עליו כלא מאמין:"חשבתי שבאת אלי?" נשמעתי מאוכזב. ידו הימנית טיפסה אל ירכי השמאלית.
"יש לי בעיה. אני חייב לטפל בה."
"ולמה לא סיפרת לי?" יריתי את השאלה. "אתה כותב לי מכתבים, משתף אותי בחוויות העבודה שלך ומסתיר ממני את הבעיות שלך. איזה מין חבר אתה? איך אתה שולח לי מברק ולא חושב עלי? מה אני הנהג הפרטי שלך שצריך לאסוף אותך כמו איזה פרימדונה משדה התעופה?"
ידו תפסה את מבושי בכעס."מה קרה לך?" הוא הרים את קולו."אתה מכיר את הבעיה שלי. פשוט הכרתי בחורה שהיא סטודנטית לפסיכולוגיה. היא החליטה בשבילי, שאני חייב לנסות תיאטרון טיפולי. אם העניין יהיה טוב בעבורי. אז אדע שיש לי סיכוי עם המין השני."
"עמי, "צרחתי "ומה יהיה איתי? איפה אני בכל הסיפור הזה? אתה מחליט בשבילי מה יהיה טוב לי או לך? אתה מתייחס אלי כמו אל זונה ממין זכר ולא כמו אל חבר אהוב. מה אתה חושב לכבוש סטודנטית לפסיכולוגיה במקום אותי? איך אתה עושה לי את זה?..באת אלי בפעם הראשונה.כבשת אותי באישיותך במיומנויות האהבה שלך. עכשיו אתה עוזב אותי בשביל מישהי שמעמידה לך תנאים...רק אם תעשה את הסדנא הזו אז תוכל לכבוש אותה. נו באמת עמי, על מי אתה עובד כאן? לא עלי שיהיה לך ברור....סדנא בתיאטרון טיפולי היא אף פעם לא בת שבוע ימים. מי הכניס לך את הרעיון הזה שבמשך שבוע ימים תתנזר ממין ותגלה פתאום את עצמך. באיזה עולם אתה חי? לא בעולם שלי. זה ברור לי עכשיו יותר מתמיד. אתה חי בעולם הזוי ולא מצוי". עמי לא הביט אלי. פתאום הרגשתי גועל ובחילה. שיניתי כיוון במקום להגיע אל ביתי. נסעתי למלון דן פנורמה. פתחתי את הדלת עבורו:"שתהיה לך שהות נעימה במסע לגילוי עצמך". הוא ירד מהרכב. לא תופס היכן הוא נמצא. הוצאתי את תיקו מהמושב האחורי. סגרתי את הדלתות של המכונית וישבתי במקומי. התנעתי את הרכב ונסעתי קדימה. אפילו לא הבטתי לאחור'.

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...


 Powered by PowerMedia