ההתערבות
סיפור מהחיים במסגרת "במה פתוחה"

מאת: יהודית מליק- שירן
פורסם בתאריך: 10.3.11  13:49



"אולי את יכולה להגיד עשר פעמים ," גנן גידל דגן בגן"
"ומה יצא לי מזה? "שואלת הנשאלת. תלמידה ארוכת שיער עם גומות לחיים שובביות.
"בואי נתערב שאת לא מצליחה", אמר מתן תלמיד שלי בהפסקה הגדולה.
"ואם אני מצליחה" לא הרפתה מהנער שפנה אליה, נמוך ממנה עם לחיים תפוחות. בטח הדודות שלו אוהבות לצבוט אותן ונהנות מצביטה לצביטה.
"בוא נראה אותך אומר ברצף "שרה, שרה שיר שמח", מתערבים על שוקולד עם אגוזים, אם אני מנצחת, אתה קונה לי חמש חפיסות במשך שלושה ימים.
"ואם אני מנצח, את מתחייבת , הנה המורה לתנ"ך , את עדה, אם אני מנצח , את מנקה לי את הבגדים ממשחק למשחק. עכשיו מתחילים משחקי הנבחרת. אם אני מנצח בהתערבות, את מצטרפת לאוטובוס שמסיע אותנו ואת דואגת לי למדי נבחרת נקיים". חיוך ממזרי התפשט בפניו. הנערה העוותה את פניה ופלטה, "אני שונאת כדורגל".
"זו ההתערבות שאני מציע לך, Take it or leave it"
הבטתי בתלמידתי התעתר אם לאו? היא החליטה שהיא הולכת על זה.
 
והיא התחילה לשיר את זה לפי המנגינה של השיר "האחת שלי" ששר ישי לוי. "גנן גידל דגן בגן..." פעם עלתה ופעם זייפה בקולה. היא הצליחה לדקלם את השורה עשר פעמים בקצב מהיר משתנה מעת לעת. אחרי שסיימה. התחיל התלמיד שלי, חברה לכיתה להגיד את השורה, מהדקלום השלישי הקצב הופך להיות מהיר. בדקלום השביעי התחיל להתבלבל ואמר "דגן גידל בגן גנן", הנוכחים שהיו בכיתתי פרצו בצחוק. בקול רציני המשיך כאילו לא טעה ושיבש את השורה בפעם השניה:"בגן גידל דגן גנן". אפילו לא שם לב, איך טעה. חבריו צחקו. התערבתי בהתערבות שלהם: "מי שיגיד עשר פעמים "שרה, שרה שיר שמח" הוא המנצח בסיבוב הזה והכיתה מרוויחה ממתק."
 
התלמיד שלי התחיל ראשון. במשפט השישי כשהמתח בשיאו וכולם מחזיקים לו אצבעות, הוא פתאום אומר: שָׁרה,שָׂרה סיר סמח". כאן הפסקתי אותו. רק המחשבה שהוא צריך לקנות לכיתה ממתק, הכניסה אותו לחרדה. התלמידה שלי ידעה שרק נעימה של שיר יכולה לעזור לה בהתמקדות השורה והפעם הפתיעה את כולנו. מפינת החדר לקחה מקל של מטאטא הצמידה אותו קרוב לפניה ושרה בשקט את הללללה של השיר "אם תלך מכאן" ששרה דיאנה גולבי ב"כוכב נולד". "שרה שרה שיר שמח...שרה שרה שיר שמח...שרה שרה שיר שמח..." פתאום עלתה בקולה ונכנסה לאקסטזה שירית ודיקלמה את השורות באטרף קצבי. ממש היממה אותנו. יותר מעשר פעמים נאמר המשפט הזה בכל הואריאציות, בכל הגבהים והצלילים. תענוג ממש. כשסיימה שמענו את צלצול הפעמון ההפסקה הסתיימה.
"מתן, אתה לא צריך לקנות לכיתה ממתק, אבל לרותם אתה חייב. התערבות היא התערבות".
 
 
*מוקדש באהבה רבה, לתלמידיי בכיתה ט4, עירוני ז',קרית חינוך יפו.
 

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...


 Powered by PowerMedia