ביקור בשדרות

מאת: יהודית
עדכון אחרון: 22/03/07, 20:02
פורסם בתאריך: 22/03/2007, 18:28 



ביום שלישי ה18.3.08 הצטרפתי לאנשים טובים מ"התא הירוק"בעכו. אנשים יפים באמצע הדרך הפועלים
בהתנדבות ובאהבה בעידוד האנשים ההלומים קאסאמים
בשדרות. באוטובוס פגשתי את יפה כהן צלמת
חביבה שהגיעה לתעד ולסקר את
המפגש המחבק הזה בשדרות. את היום הזה המקרב לבבות אירגן מגן
דהרי,
אופנוען הנלחם בתופעת ההירדמות הפוליטית והאדישות המדינית. הוא כותב במספר אתרים
באינטרנט. אני מכירה אותו מקפה דה-מרקר. איש לבבי, איכפתי,רגיש,
הנלחם למען האחר. מצוקותיו של
האדם החלש עומדות לנגד עיניו והוא מסייע לו
ככל יכולתו. התלהבותו הגדולה סחפה שיירת אופנוענים שהגיעו מרחבי הארץ. הנתינה שלהם נדבקה אל הנתינה שלו.

 
מגן דהרי רוכב על האופנוע שלו לפני האוטובוס שנסעתי בו לשדרות

 
חייבת לציין שבזמן ההמתנה לאוטובוס המפואר שהגיע מעכו, ישבתי ליד קרטוני הספרים שלי בתחנת הדלק סיירים בחולון. הגיע אלי ג'נטלמן רכוב על אופנוע של אספנות, נדיר כזה שהציג את עצמו בשם צליק. השמש
קפחה מעל לראשינו,אחרי שמילא אויר בגלגלי האופנוע, אמר לי שהוא חייב להחנות ושהוא מיד ישוב אלי. אין
לכם מושג איזה אביר, הג'נטלמן הזה. פתאום ראיתי שהוא בא אלי עם עגלת סופר גדולה והחל להעמיס את
הקרטונים שלי לתוכה. "נשב במסעדה, האוטובוס יאחר, והבטחתי למגן  שאני דואג לחבריו". שמחתי לגלות
שמגן רואה בי חברה לעשייה החברתית בארץ. אני הלא באה מתחום החינוך של המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש
שושנה מליק (היא אמי ז"ל). כאשר נפגשנו התחבקנו ושמחנו כל כך שהדרך ומטרותיה איחדו בינינו.
במחשבותי עלה הפסוק הזה:"ואהבת לרעיך כמוך". כמו שאתה אוהב את עצמך ככה תאהב אחרים. אהבה שבאה ממקום טהור של אמונה ונתינה, היא אהבה אינסופית. האוטובוס הגיע ונסענו לשדרות.
 


מימין לשמאל: יפה כהן הצלמת, מגן דהרי, אני, שניר סויסה, רינה, אילן סויסה אבא של שניר,
יושב: שאליתאל משורר מעכו ופעיל חברתי.

הגענו לשדרות ופגשנו שם את ריקי פרץ,פעילה מקומית שחוותה את ירי הקאסאם בביתה. היא הובילה אותנו אל התחנה הראשונה מפגש הפעלה של  לואיזה,מדריכת יוגה בגני ילדים. אין לי כאן תמונה שלה לא שלחו לי עדיין, אך היא הפעילה את הילדים בנשימה נכונה,בהרפיית הגוף, הילדים שיתפו עמה פעולה. יחד איתה אספנו נשיקות אהבה שהילדים שלחו לילדי הגנים בעכו. אחרי המפגש בתוך הגן,יצאנו החוצה ומגן דהרי עמד על אופנועו ושר להם  את שירי פורים. הילדים שיתפו פעולה ברצון רב. לשני גני הילדים חולקו משלוחי מנות שהובאו מתושבי עכו. בזמן הזה פגשתי סוף-סוף את זהבית הספרנית המקומית, שכל פעם שרציתי לבוא עם הסופרים והאמנים של המרכז לכתיבה יוצרת, אמרה לנו לא לבוא, כי אין מבנים מוגנים בשדרות. הפעם הפתעתי אותה והבאתי לה את הספרים שיצאו בהוצאה שלי "בת אור", אולי מישהו כן יגיע לשאול ספר מהספריה בימים של שקט. זהבית לא נתנה לי ללכת בלי נשיקות. מה שהיא לא ידעה, ידעו רק ילדי שדרות ותושביה במתנ"ס המקומי.

משלוח המנות שהבאתי היו ספריי:"עניין של הרגשה "שחולק לילדים ו"צובעת געגועים"ספר שיריי שחולק לתושבים אוהבי השירה. דברי המתיקה כמו משלוח המנות של ילדי בית-ספר חופית חולקו במתנ"ס המקומי בהפעלת הילדים שם. ולמה הזכרתי את ילדי בית-ספר חופית בשער העלייה בחיפה, כי אחד הפרוייקטים החשובים של המרכז לכתיבה יוצרת ע"ש שושנה מליק,מתקיים שם השנה. פרוייקט התנדבותי שנקרא "בית ספר מארח".פעם בחודש מתארח סופר,אמן, מספר סיפורים בבית הספר, נפגש עם כיתה מסויימת ומספר על דרכו ועולמו הספרותי. השנה כבר נפגשו עם הילדים הסופרים:חניתה ה. הלוי, רמי קרדה,סיגל מגן ומרים הראל. בחודש הבא תתארחנה הסופרת אירית וייסמן והזמרת סוניה המופיעה יחד איתה. ילדי בית-ספר חופית שלחו משלוחי מנות לשדרות ודאגתי באופן אישי שיגיעו ליעדם.
 


תמונה משותפת עם פעילי"התא הירוק " בעכו ועם תלמידי בית-הספר לקציני-ים בעכו.


מימין לשמאל: יפה הצלמת, פעילה מעכו לואיזה, שאלתיאל, אני, סימה תושבת שדרות אמיצה.
יושב:אילן סויסה יושבראש "התא הירוק " בעכו.


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...


 Powered by PowerMedia